3 דברים שאני בחיים לא אמליץ לך לעשות! בתור נטורופתית שדוגלת בקשיבות לגוף

🌟 1.להשקל

למה לא?

אחד העניינים המרכזים שעולים בתהליך ירידה במשקל - הוא המשקל.

אבל. להישקל בתור נטורופתית- אני פחות אמליץ. ולמה?

כשלוקחים את משקל הגוף כמדד המרכזי, זה יכול להיות מבלבל ומאכזב.

המשקל ממש לא נותן את התמונה המלאה של מה שקורה בגוף, ויותר מזה – הוא לא מדד למצב הבריאותי שלך.

מדוע?

1. נוזלים: הגוף שלנו מתמודד כל הזמן עם שינויים ברמות הנוזלים, וזה משפיע על המשקל. למשל, צריכת מלח גבוהה או שינוי במזון יכולים לגרום לגוף לאגור מים. במהלך מחזור חודשי או בעקבות חוויות של מתח, אנחנו יכולים לראות שינויים פתאומיים של 1–3 קילוגרם. זה לא בהכרח קשור לשומן.

2. שרירים: אם את/ה עוסקים באימוני כוח או בונה מסת שריר, ייתכן מאוד שתרגישו שיפור בכוח ובצורת הגוף, אך לא תראו שינוי משמעותי במשקל. זה קורה כי שריר שוקל יותר משומן – כלומר, זה ייתכן שהמשקל יישאר כמעט זהה, למרות ירידה בשומן והגברת מסת השריר.

   
   

השקילה יכולה ליצור תחושת תסכול, כיוון שהיא לא משקפת את התהליכים הפיזיים האמיתיים שהגוף עובר.

בנוסף , האקט של ההישקלות יכולה להביא ללחץ מיותר ואצל חלק מהאנשים יכול להוביל למחשבות טורדניות בנושא.

אם עושים תהליך של ירידה במשקל ונשקלים באופן תדיר, זה יכול להוביל ללחץ להגיע כבר לתוצאה המיוחלת. הרבה פעמים, הרצון לראות תוצאות מהירות עלול להטעות .

חשוב להבין שתהליכים בריאים של ירידה במשקל יכולים לקחת זמן, ולעיתים זהו בדיוק מה שצריך כדי להשיג תוצאות ברות קיימא ובריאות יותר.

תהליכים קצרים מדי של ירידה במשקל יכולים להיות תוצאה של שינויים לא בריאים בגוף, כמו ירידה במשקל הנוזלים או אפילו במסת השריר, מה שלא היה רצוי בכלל בתהליך של שינוי בריא ויציב.

אז מה כן? במקום להסתכל על מספר המשקל, אני ממליצה להתמקד בתחושות הגוף.

איך מרגישים, מהי רמת האנרגיה, עד כמה אנחנו מרגישים חזקים ויציבים בגוף. אם יש צורך במדד - אפשר למדוד את ההיקפים למשל על ידי בגד מסויים שהייתם רוצים להרגיש בו בנוח.

🍛 2. למדוד את כמות המזון

לעולם לא אגיד לך בדיוק כמה כפות אורז לאכול או כמה כפיות טחינה לשים על הסלט. המונחים האלה של מדידה מדויקת של מזון, שכוללים קביעת כמויות מאוד מדויקות, אינם תורמים לתהליך בריא ומאוזן. תזונה בריאה לא צריכה להיות מדויקת עד כדי כך

מה שקורה כשאנחנו מודדים את המזון עד לרמת הכפית או הכף, זה שאנחנו נכנסים למקום של אובססיה על הפרטים הקטנים, ושוכחים את העיקר: להבין מה הגוף באמת צריך. תזונה בריאה מתמקדת בהקשבה לגוף ולא בקיבוע של כמות מדויקת לכל מזון.

אז מה כן? אני ממליצה לבנות מודעות לקשר שלך עם הגוף, להבין את הצרכים האישיים שלך ולפתח את היכולת להקשיב לו.

אני מדריכה את המטופלים שלי להרגיש מה טוב להם – לפעמים זה כן אומר לחזור ולהתבונן על צלחת “חכמה” ולנסות יחסיות כמותית של מזונות מסוימים לעומת אחרים.

זה תהליך שבו כל אחד ואחת לומדים להרגיש את הכמויות שמתאימות להם בזמן האוכל, ללא הצורך בהגבלות או מדידות.

הגוף שלנו בסוף יודע מה הוא צריך. רק צריך לחזור להקשיב לאותות הפנימיים שהוא שולח לנו.

נכון, זה יכול להישמע קצת התפלספותי , אבל זה נכון, גם ברמה הביולוגית וההורמונלית של הגוף.

👳🏼 3. לא אגיד לךאת המילים “להתנזר \ להגמל מ”

יש נטייה לפעמים לחשוב על אוכל במונחים של "טוב" ו"רע". זה מגיע לעיתים קרובות לגישה של "להתנזר" או

"להיגמל" ממזון מסוים.

אמנם לעיתים אני ממליצה להימנע ממזון שלא תורם לבריאות של מטופל\ת או בכלל. אך אני לא מאמינה בהגבלות נוקשות, אלא בהחלטות המבוססות על הבנה של השפעת המזון על הגוף והבחירה בדרך שתעשה יותר טוב לגוף.

מדוע גישה כזו של הגבלות ושפה נוקשה לא טובה?

זה יכול ליצור מלחמה פנימית עם אוכל. אם אנחנו מסתכלים על מזון כעל משהו "אסור", מדגישים את תחושת האיסור, וזה יכול להוביל לכמה דברים. 1. זה יכול לגרום לתחושת חסך, מה שיכול להגביר את הרצון למזון האסור.

2. חשיבה כזו יכולה להוביל למעגל בו "נשברים " (שזה גם חלק מהשפה ומהתפיסה בהקשר למזון "אסור" )- וצורכים מהמזון בצורה מופרזת.

   
   

אז מה כן? אני ממליצה לגשת לאוכל בצורה של קשב ואיזון.

אוכל לא צריך להיות אויב, אלא מקור לבריאות ולשמחה. המטרה היא לעבוד עם הגוף , להגיע להבנה של איך המזון משפיע , ולסייע להרגיש טוב – לא מתוך פחד, אלא מתוך הבנה והקשבה לצרכים של הגוף .

בסופו של דבר, זה שאני מאמינה בגישה שמבוססת על איזון, מודעות ואכילה קשובה לא אומר שאין מקום למיקוד, אבל מה שחשוב זה להבין איך הגוף שלך מרגיש ומה הוא צריך – ולא להיתלות במספרים או באיסורים שמונעים ממך לחיות בצורה טבעית ובריאה.